<h1>מעשה רוקח סימן פ"ו</h1>
<h2>דף ל:</h2>
מעשה בחביות א' שהי' בו שכר ולאחר מכאן נתנו בו יין נראה הואיל והחביות שבו הי' שכר מכניסו לקיום ובולע בעל ידי חמץ (ונראה שצ"ל בולע כעל ידי חמין) ואסור וכן השיב אבא מארי הריב"ק לרבינו משולם בר' שמחה דאסור וז"ל ואני יהודה אשיבך מילין כאשר עם לבבי על חביות שנתן בו שכר צלול וצונן בלא שמרים ונתנגבה ונשתטפה במים ונתיבשה ולא הוגעלה ולא היערה בו מים ג' ימים מעת לעת נראה בעיני דאסור היין לשתות בפסח משום דחמץ בפסח במשהו ואפי' במינו (נראה שט"ס וצ"ל ואפי' באינו מינו). ודינו כי"נ ואסור ואני ראיתי הלכה למעשה ששאלו את ר' שמרי' על חביות שהי' בו שכר ותסס בו והסיר כל השכר שבשולי החביות והגעיל את החביות ושמו בו יין ושאלוהו אם מותר היין לצורך פסח והתיר את היין לצורך פסח לפי שנגעלה אבל לא נגעלה אסור אפי' לא תסס השכר מאחר שחמץ בפסח במשהו ודמי לבית שאור שחמוצו קשה.
